למה לי ריטריט

המילה "ריטריט" נהייתה מאוד טרנדית בתקופה האחרונה.

כמעט כל סוף שבוע, כמה שעות ומפגש בים, אנשים לובשים על עצמם את המושג המפוצץ הזה שבינינו, ממזמן איבד את המשמעות האמיתית שלו.

אז בואו רגע נבין מאיפה הגיע המושג.

ההיסטוריה הרוחנית של המילה "ריטריט" מתחילה בעיקר במסורות דתיות ותרבותיות שונות שהשתמשו בפרישה ובנסיגה כמנהג רוחני להעמקה והתחדשות. לדוגמה:**

1. נצרות מוקדמת: בנצרות, כבר במאה ה-3 לספירה, נזירים נוצרים החלו לפרוש למקומות מבודדים במדבריות כדי להקדיש עצמם לתפילה, למדיטציה ולהתבוננות פנימית. המפורסם שבהם הוא אנטוניוס הקדוש, שנחשב לאבי הנזירות הנוצרית.

2. בודהיזם: במסורת הבודהיסטית נהוג לערוך ריטריטים (במונחים כמו "ויפאסנה") לצורך מדיטציה והתבוננות פנימית. הבודהיסטים רואים בריטריט דרך לחוות הארה ולהעמיק את ההבנה של תורת הבודהה.

3. הינדואיזם: במסורת היוגה ההינדואיסטית, ריטריטים הם פרקטיקה נפוצה להתעמקות בלימוד רוחני ובמדיטציה. גורואים ומורים רוחניים נוהגים לקיים ריטריטים לתלמידיהם במקומות מבודדים.

4. סופיות: בתורת הסופיות, שהיא הזרם המיסטי של האסלאם, נהוג לערוך פרישות והתכנסויות לצורך התעמקות בקשר האישי עם האל.

5. קבלה: במסורת הקבלה היהודית, ישנן תקופות של פרישות לצורך לימוד רוחני והתבוננות פנימית.

במהלך המאה ה-20, הריטריט קיבל משמעות רחבה יותר ונכנס גם לתחום הפסיכולוגיה והבריאות הנפשית, כאשר אנשים החלו לפרוש לתקופות קצרות לצורך התחדשות נפשית ורגשית.

אז אחרי שהבנו באופן כללי מאוד את המושג ומקורותיו, בואו רגע נצלול לפרקטיקה והכוונה, שהיא מאוד חשובה, על מנת ליצור תיאום ציפיות עבור מי שמתכנן להשתתף.

כחלק מהפרישות, נהוג לתרגל כניעה מהסחות הדעת, מאזור הנוחות ומההרגלים שלנו (תלוי באיזה אופי של ריטריט ומה רמת ההקפדה) על מנת לסגת מכל המוכר והידוע, מכל הפעולות שממלאות לנו את התודעה באופן מניפולטיבי ויוצרות הסחת דעת.

מה זה אומר בפועל? למשל:

- שינה במרחב משותף: שהוא תהליך משמעותי עבור האינדיבידואל והקבוצה כאחד.

- סוג אוכל שונה.

- זמני שינה.

- אופן הישיבה ועוד.

אלו דברים מאוד בסיסיים אשר יכולים להוציא את המשתתף מאזור הנוחות, לעלות טריגרים ולהציף כל מיני רגשות אוטומטיים.

למה עושים ריטריט ולמה לצאת מאזור הנוחות?

כדי לצאת מהאוטומט, מהמיסוך התודעתי, מאי ההתמודדות, מהבריחה מאי הנחת מתוך הבנה שהדחקה, התכחשות, אי התמודדות או קבלה של העצמי ודפוסי התודעה, הסבל בחיים רק ילך ויגבר.

דווקא מתוך מקום בו אנחנו יוצרים יותר נחת באי הנחת, שם מתחיל תהליך הריפוי, ההעמקה והגדילה הרוחנית. וזאת על מנת להפחית ולו במעט את הסבל, אי הנחת וחוסר היכולת שלנו לשהות במה שעולה.